פקידי סעד לחוק הנוער מקבלים מבתי משפט על פי נורמה סמכויות סטטוטוריות לחרוץ גורלות ילדים ומשפחות, ואשר לא ניתן לערער על התנהגותם והחלטותיהם.
ערכאות הערעור מצטטות מוצא פיהם של פקידי הסעד כ"תורה מסיני".
נורמה זאת מהווה לרשויות הרווחה קרקע פוריה לסחור בילדים כרצונן במסגרות מופרטות וטיפוליות שונות ומשונות באין מפריע, על גבם ועתידם של ילדים ומשפחותיהם.
יום רביעי, 3 באוקטובר 2012
פגישת נשיא בית משפט העליון אשר גרוניס עם צמרת הפרקליטות והמשטרה
פגישת נשיא בית משפט העליון אשר גרוניס עם צמרת הפרקליטות והמשטרה
השבוע פורסם כי לאחרונה נפגשו צמרת מערכת המשפט, הנשיא אשר גרוניס, מנהל בתי המשפט מיכאל שפיצר עם צמרת הפרקליטות והמשטרה, היועץ המשפטי יהודה וינשטיין, הפרקליט הראשי משה לדור, המפכ"ל יוחנן דנינו וראש אגף החקירות במשטרה יואב סגלוביץ'.
פגישת השופטים וצמרת הפרקליטות והמשטרה נבעה בעקבות הפגנות הורים שנמנע מהם לראות את ילדיהם, מול בתי שופטים לענייני משפחה.
הורים אלו אזרחים ללא רבב, אינם פוגשים את ילדיהם בעקבות גירושין וסברות רשויות הרווחה כי ילדיהם בסיכון.
בפגישה נדונו מציאת כלים משפטיים שיאפשרו לאסור על קיום הפגנות ומחאות בקרבת בתי שופטים.
בדו"ח שפורסם בנובמבר 2008 נקבע כי עבודת פקידי הסעד לסדרי דין לוקה בניגוד עניינים, כתיבת עובדות בתסקיר ללא וידוא או ניסיון הפרכה, אי מתן אפשרות ללקוח אפשרות להתייחס לתסקיר
טרם מסירתו לבית המשפט, אימוץ מלא של התסקיר על המלצותיו ע"י בתי המשפט
לענייני משפחה - חותמת גומי, העדר מעקב, פיקוח ובקרה, אי קיום נהלים ועוד.
מאידך, בתי המשפט רואים בתסקיר סוף פסוק.
לפי
שיטת העבודה של פקידי הסעד מהדו"ח יוצא כי ההטיה, עיוות הצדק, ועגמת הנפש
הם בלתי נמנעים. יצוין כי מסקנות הדוח ידועות למשרד הרווחה מזה שנים מועדות
קודמות אולם לא יושמו. גם מסקנות דו"ח סלונים נבו לא יושמו.
זכות הורים וילדים להיפגש הנה זכות יסוד טבעית, מכובדת באמנה בינלאומית לזכויות הילד עליה חתומה מדינת ישראל מזה שני עשורים אך טרם חוקק חוק למימוש האמנה.
עיכוב בחוק נובע מחששם של גורמי רווחה לחשיפת מעורבותם בענייני ילדים וצמצומה. בישראל שיעור מרכזי קשר, פנימיות ומסגרות רווחה אחרות עולה עשרות מונים על אלו בעולם ורשויות הרווחה חוששים מפגיעה בתעשייה המספקת להם עבודה.
ההורים
פעלו בהדרגתיות ע"פ חוק ורוח הדמוקרטיה לתיקון העיוות של פקידי סעד
העובדים ללא סדרי דין, בחיסיון, אינם כפופים לדיני ראיות ומקבלים סמכויות
סטטוטוריות מבתי המשפט על ערכאותיהם השונות לקבוע גורל משפחה.
נשאלת השאלה האם הנשיא אשר גרוניס פעל בדרך דומה למיגור הפגנות הורים אלה מול בתי השופטים.
גרוניס
פנה למשטרה בערוץ לא מקובל מעין ישיבה ל"גיבוש כלים משפטיים לאסור הפגנות
מול בתי שופטים", שתוצאותיה היו עיכובים לחקירה, מעצרים, ושחרורם של כעשרה
הורים.
המשטרה הרי יודעת את עבודתה ומתייחסת בחומרה לכל פגיעה בעובדי ציבור ושופטים.
אילו
רצה גרוניס לשנות מדיניות יחס האזרח לשופטים או שינוי חקיקה האוסר הפגנות
מול בתי שופטים המקום הוא בית המחוקקים או נבחרי הציבור, כפי שעשו ההורים.
התנהגותו של גרוניס מעלה תהיות האם בעלי כוח נוספים ברשות השופטת או המבצעת
פועלים בדרך דומה נגד קבוצה או פרט אשר התנהגותם או מעשיהם החוקיים אינם
לרוחם.
נפתלי
שילה, שופט לעניני משפחה, מונע מהאמא ל' ש' מגבעתיים, לראות את ילדיה
למעלה משלוש שנים, ללא סיבה מנומקת. שופט זה קבע באופן שרירותי לחלוטין כי
לא זו בלבד שהאמא לא תקבל לחזקתה את ילדיה, היא אף לא תראה אותם ולא תשוחח
עימם, גם לא בטלפון, וכך שלוש שנים וחצי האמא מנותקת לחלוטין מילדיה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה