פקידי סעד לחוק הנוער מקבלים מבתי משפט על פי נורמה סמכויות סטטוטוריות לחרוץ גורלות ילדים ומשפחות, ואשר לא ניתן לערער על התנהגותם והחלטותיהם.
ערכאות הערעור מצטטות מוצא פיהם של פקידי הסעד כ"תורה מסיני".
נורמה זאת מהווה לרשויות הרווחה קרקע פוריה לסחור בילדים כרצונן במסגרות מופרטות וטיפוליות שונות ומשונות באין מפריע, על גבם ועתידם של ילדים ומשפחותיהם.
המשטרה עצרה 70 עובדים במוסד לבריאות הנפש "נווה יעקב" בפתח תקווה, בחשד שהתעללו במשך שנים בחוסים.
חלק מהעובדים אף חשודים שהכו, קשרו למיטה ואנסו מאושפזים.
"הכו אותם כמו באושוויץ", כך אמרה אמא של חוסה במוסד שנמצא תחת פיקוח משרד הרווחה.
משרדי הרווחה והבריאות נערכו לקראת הפשיטה, וצוותים חלופיים מטפלים כעת בחוסים במוסד. אם לחוסה: "פחדתי כל לילה שהוא יקבל מכות".
פרשת
התעללות קשה במוסד לבריאות הנפש "נווה יעקב" בפתח תקוה: כ-70 עובדים
במוסד, בהם רופאים ומטפלים, עוכבו הבוקר לחקירה בחשד שהתעללו במשך שנים
בחוסים. חלקם חשודים שביצעו עבירות מין, היכו את החוסים וקשרו אותם למיטתם.
העובדים נחקרים כעת ומאוחר יותר יוחלט מי מהם יובא לדיון להארכת מעצר.
100
שוטרים פשטו היום על המוסד, ועיכבו חשודים לחקירה. משרדי הרווחה והבריאות
נערכו לקראת הפשיטה, וצוותים חלופיים מטפלים כעת בחוסים במוסד.
מפקדת
משטרת פתח תקווה סגן ניצב סיגל בר צבי, סיפרה: "התחלנו לאסוף שורה של
דיווחים על פגיעה בחסרי ישע בבית חולים פסיכיאטרי. עלה חשד כי מספר עובדים
התעללו במאושפזים, אחרים ידעו ולא דיווחו".
"אנחנו קוברים את הבן שלנו יום אחרי יום, אנחנו משפחה הרוסה. אנחנו לא ישנים, מפחדים שהלילה הוא יקבל מכות או זריקות".
סיפרה דליה, אם לחוסה בן 24 במוסד, בתכניתנו "עושים צהריים"
עם יעל דן, "התלוננתי בפני המנהל הרפואי, שהילד אמר לי: 'אמא, אין לי
כוח', כי הוסיפו לו תרופות. הוא לא מרגיש טוב אז אני לא יכולה להוציא אותו
הביתה. רק מתעללים בו שם".
עדויות החוסים על התעללות במוסד נווה יעקב פתח תקוה
לפני שנה: דוח על תברואה לקויה במוסד
לאחר שלפני
שנה פורסם דוח, שחיבר חבר הכנסת אילן גילאון על בית החולים "נווה יעקב"
בפתח תקוה, כי במקום, שמשמש במשך שנים רבות בית לאנשים הסובלים ממוגבלות
נפשית קשה והפרעות התנהגות, נראית הזנחה, צפיפות, ומחסור בחדרי שירותים
ובמקלחות המשמשות גברים ונשים - לא חל שיפור במצב.
סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, הצטרף לגילאון לביקור במקום.
בביקורו
זכה ליצמן למראה שלא ציפה לו - שש אסלות בלבד ל-44 חוסים במחלקה הסגורה
במוסד, ללא הפרדה בין נשים וגברים, מצב אותו ליצמן עצמו הגדיר כלא אנושי.
במהלך הסיור ליצמן אף הופתע לגלות ג'וקים רבים באזור השירותים, וביקש לדעת
מדוע לא דואגים לניקיון במקום - שאלה שנותרה ללא תשובה.
במהלך
ארוחת הצהריים במקום, קם אחד החוסים וניגש לנעמה לרנר, מעמותת "בזכות",
שיזמה את הביקורת הראשונה. "הצוות פה לא טוב, מרביצים לנו", אמר החוסה.
כששאל אותו סגן השר מה עיסוקיו במהלך היום הוא נענה כי הדבר היחיד שעושים
החוסים הוא לעשן סיגריות. עם זאת, לא פורסם אז על עבירות מין במוסד, אלא רק
על תברואה ירודה, והתעללות.
העובד הזר הסיעודי "המסור" התעלל באב הקשיש באופן קבוע
אוקטובר 2012 - המצלמות חשפו: המטפל מתעלל באב הקשיש
מקרה
התעללות נוסף של מטפל סיעודי במטופל שלו. ילדיו של קשיש בן 85 ממרכז הארץ
נתנו את מבטחם בעובד ההודי שחי עם אביהם. המצלמות שהתקינו בבית היו מבחינתם
ליתר ביטחון – ורק במקרה התגלתה ההתעללות הקשה.
כשילדיו
של א', בן 85 ממרכז הארץ, צפו במצלמות שהתקינו הם נחרדו. מלדה, העובד הזר
המסור שטיפל באביהם תועד מתעלל. לא פעם, לא פעמיים, אלא באופן קבוע כמעט
יום-יומי.
את המצלמות הם התקינו רק ליתר ביטחון. כל כך היו בטוחים
במטפל ההודי, שכמעט לא צפו. ג', בתו של הקשיש, סיפרה "רצינו להיות שקטים,
אמרנו 'אבא עכשיו בגיל סיעודי, נהיה רגועים, נשים מצלמות כמו שכולם עושים'.
להיות, אתה יודע, לישון בשקט. מה יש לנו, רק אבא אחד. שמנו מצלמות, חשבנו
שהכל בסדר כי הוא שידר שהוא נראה בחור נחמד".
גם כשהקשיש התלונן
הם היו משוכנעים כי אביהם מבולבל. "היה לנו קשה גם להאמין כי כל הזמן אבא
היה קצת מבולבל", סיפר ג'. "כשבאנו הוא היה אומר: הוא מרביץ לי. אם רק
היינו נכנסים הביתה, 'תיקחו אותי'. אני אומרת לו: אבא, תראה, מה רע לך?
תראה איזה כיף, תראה את הבחור איזה נחמד הוא. עכשיו כשהבחור הולך למטבח,
משום מקום הוא אומר לי: הוא פתח לי את הראש. הייתי מסתכלת על הראש שלו,
ואני אומרת לו: אני לא רואה כלום. 'הוא שבר לי את הידיים, הוא גרר אותי
במקלחת כל הזמן'. הוא היה אומר לי את כל הדברים האלה, אנחנו פשוט, היה קשה
לנו להאמין, לא היית רואה את הדברים האלה".
ההלם היה גדול. לא
מדובר בעובד שתנאיו היו גרועים, להיפך. לפי ג', "הייתי מפנקת אותו, כל הזמן
מביאה לו אוכל, עוגות ומתנות. אמרנו איזה כיף, מלדה אתה פה, אנחנו רגועים,
כל פעם היינו מגיעים הבית נראה טוב נקי, עם ריח אוכל".
לפני 10
ימים הוא נעצר ובשבוע שעבר הוגש נגדו כתב אישום חמור המייחס לו התעללות
בחסר ישע. א', מתארים בני המשפחה, הפך מפוחד ומדוכא, ממעט לצאת מהמיטה -
מפחד מזרים.
קישורים:
עובדי סיעוד זרים מתעללים בקשישים
- תיעוד: מטפלת התעללה בקשישה בת 85 ללא רחמים - מול המצלמה, וללא כל
בושה, תועדה מטפלת מתעללת בקשישה בת 85 מחדרה אותה סעדה. ככל הנראה, נמשכה
ההתעללות כבר שנתיים, כאשר רק ביומיים האחרונים הציבו בני משפחתה של הקשישה
את המצלמות שתיעדו את המעשים הקשים, ביניהם בעיטות ומכות בכל חלקי הגוף -
יוסי מזרחי | חדשות 2 | פורסם 10/09/10...
לשכת הרווחה בת ים - הזנחה פושעת קשישים וניצולי שואה - חדשות 2 - אוגוסט 2011 - הקשישים עדיין מתגוררים בתת תנאים - חיים ריבלין, חדשות 2 - מחדלי רשויות הרווחה בת ים
- לפני חודש הוצגו בערוץ 2 תמונות קשות של קשישים מהם ניצולי שואה,
המתגוררים בתנאים בלתי נסבלים בבניין דירות אחד בבת ים. אחרי השידור הודיעה
העירייה שתפעל מיידית בעניין, אך חודש אחרי בשטח לא נעשה דבר. וזאת למרות
שבקרבת מקום ישנו בניין לדיור ציבורי ובו דירות שעומדות ריקות כבר
שנתיים...
פלייליסט - מדיניות רוווחה דורסנית ומתעללת בקשישים - פברואר 2012 - פלייליסט
- יחסם של רשויות הרווחה אל הקשיש הוא התעלמות, התנערות, בירוקרטיה
אכזרית, עושק, גזל, והתעמרות, תאגידים שונים במשק ומטפלים מזלזלים ומתעללים
בהם ברוח מדיניות רשויות הרווחה. רשויות הרווחה מוציאים בכפיה קשישים
מביתם למוסדות סיעודיים שם מסממים אותם בסמים פסיכיאטריים. הקשישים מאבדים
יכולות קוגנטיביות דיבור הליכה, בעוד ניתן להחזיקם בקהילה עם עובד זר בחצי
עלות...
שר הרווחה משה כחלון משליך אזרחים לעת זיקנה - סיפורה של רעיה שפילמן ניצולת שואה - מדיניות משרד הרווחה בראשות השר משה כחלון מוזילה חיי אזרחים ומשליכה אותם לעת זיקנה - הכתבה למה משרד הרווחה דורש להעביר ניצולת שואה בת 90 מבית האבות? , שמעון איפרגן , מקו , יולי 2012 - רעיה שפילמן, קיבלה מתנת יומולדת משמחת מהמדינה לגיל 90 - משרד הרווחה
מסרב להמשיך את מימונה בבית אבות ודורש את העברתה למוסד סיעודי לאלתר,
בטענה שמצבה הרפואי אינו מאפשר השארתה בבית האבות. בנה: לא חל שינוי במצבה
הרפואי...
התעללות בקשישים בבית אבות - תחקיר תכנית שתולים
- אפריל 2010 - אחד האירועים הטראומטיים בחייו של אדם הוא הרגע בו נגזר
עליו לעזוב את ביתו, ולעבור להתגורר בבית אבות. אלא שלא תמיד המציאות
שממתינה לו שם מסבירה פנים. גילי השתול יצא לחקור מה באמת קורה מאחורי
קירות בתי האבות בארץ. הוא גילה תופעות מחרידות של התעללות בקשישים אבל גם
שלכל אחד מאתנו יש פוטנציאל להיות אכזר...
שופטת חנה ינון - בית משפט השלום תל אביב - דפוס של "שיפוץ" פרוטוקולים
אוקטובר 2012 - בית משפט השלום ת"א - שופטת חנה ינון - מדובר בתביעת דיבה איגוד העו"ס בראשות איציק פרי, ועובדת סוציאלית לחוק הנוער אתי דור דוברובינסקי נגד שני בלוגרים אשר חשפו וחושפים פשעי משרד הרווחה. הבלוגרית ל' ש' היתה מיוצגת ע"י עו"ד, והבלוגר י' לא מיוצג.
בדיון ראשון שהתקיים באפריל 2012
חנה ינון חששה שמא יחשפו פשעי משרד הרווחה "במשמרת שלה" ולכן שיבשה את
ההליך השיפוטי בהוצאת הנתבעים הבלוגרים והצופים מהאולם. חנה ינון ירקה
בפרצופו של האזרח המשלם משכורתה ומפקיד בידיה אולם בית משפט לניהול דיונים
על פי חוק.
באוקטובר 2012 התקיים דיון שני שבעקבותיו הוגשו תלונות חמורות נוספות נגד חנה ינון בגין השמטת פרטים מהותיים מהפרוטוקול.
זוהי אינה הפעם הראשונה שמוגשות נגד חנה ינון תלונות על השמטת פרטים מהותיים מהפרוטוקול.
ידוע הדיון בתביעת דיבה נגד ידיעות תקשורת
שבו השופטת חנה ינון עשתה בפרוטוקול דיון כבשלה: חנה ינון מחקה קטע שלם
מפרוטוקול, ללא הסכמת הצדדים; היא גם הורתה על השמדת התיעוד הקולי של הדיון
■ הנציב קבע כי ינון לא פעלה כראוי.
מקרה נוסף במהלך דיון על תביעה כספית,
חנה ינון לא איפשרה לבא כח מערער להמשיך ולטעון את טענותיו בענין בקשה
לפסול אותה ואף סירבה לרשום את טענותיו בפרוטוקול הדיון. משכך בהחלטת חנה
ינון שלא לפסול עצמה אין כל התייחסות לטענותיו אלה.
להלן תלונה שהוגשה נגד חנה ינון בגין השמטת פרטים מהותיים מהפרוטוקול:
28.10.12
לכבוד נציבות תלונות הציבור על שופטים
שלום רב,
הנדון: תלונה נגד כבוד השופטת חנה ינון – בית משפט שלום תל אביב ת"א 24514-10-09
1. השמטת דברי עו"ד רז משגב ב"כ ל' נתבעת מס' 3 בתביעה מהפרוטוקול
2. השמטת קטעים שלמים מתוך פרוטוקול הדיון של י' הנתבע 1
1. ביום 23.10.12 התקיים דיון באולמה של כב' השופטת חנה ינון. כבוד השופטת, ש - ו - ב
, השמיטה קטעים שלמים מתוך פרוטוקול הדיון, במטרה להכשיל אותי כנתבעת, ולא
רשמה את דבריו של עורך דיני רז משגב, כשביקש ששאלות החקירה של יעקב בן
יששכר הנתבע מס' 1 בתביעת פקידת הסעד יירשמו בפרוטוקול.
2.
השאלות ששאל י' את התובעת אתי דור, חשובות ביותר להגעה לאמת, ועל בסיס
התשובות של פקידת הסעד (התובעת) התכוון להוכיח שמדובר בתובעת לא אמינה,
בדיוק כפי שאני באמצעות עורך דיני התכוונתי לעשות.
3. השאלות שנשאלו על ידי י' ולא נרשמו בפרוטוקול:
י' – שאלה לתובעת 1: "האם שיקרת בתצהיר בית משפט אי פעם?"
תשובת תובעת 1: "לא. מעולם לא."
י' – שאלה לתובעת 1: "האם שיקרת בתסקיר שהגשת לבית המשפט אי פעם?"
תשובת תובעת 1: "לא. מעולם לא."
י' – שאלה לתובעת 1: "האם את מעידה אמת בבית משפט?"
תשובת תובעת 1: "כן."
4.
השמטת קטעים שלמים מתוך פרוטוקול הדיון, עולה בכדי שימוש לרעה ושיבוש
הליכי חקירה במשפט, על מנת להכשיל ולהטות את תוצאות התביעה לטובתה של אתי
דור פקידת הסעד.
5.
כשעורך דיני רז משגב, שמייצג אותי בכתב התביעה, קם וביקש מכבוד השופטת
לרשום את דבריו של יעקב בן יששכר בפרוטוקול, נאמר לו על ידי כבוד השופטת:
"אדוני ישב. הדברים לא רלבנטיים לחקירה. אדוני לא ינהל לי את אולם הדיונים.
אדוני לא מייצג את הנתבע ולכן איננו יכול לבקש שדבריו יירשמו בפרוטוקול".
6.
כשעו"ד רז משגב התעקש שדברי יעקב בן יששכר שהושמטו יירשמו בפרוטוקול, מאחר
ועל סמך התשובות של פקידת הסעד התובעת, הוא מבקש לערוך חקירה חוזרת, אמרה
כב' השופטת לעו"ד רז משגב: "אדוני לא יבצע שום חקירה חוזרת. אדוני כבר חקר
את העדה".
7. הדברים הללו לא נרשמו בפרוטוקול למרות, שעו"ד רז משגב התעקש שיירשמו בפרוטוקול.
8.
בכך היטתה כב' השופטת את הדיון, עיוותה את הנעשה באולמה, לא שיקפה את
המציאות ואת החקירה שבוצעה, וגורמת בהתנהגותה לעיוות דין ולהטיית משפט לא
הוגנת.
9.
אני מבקשת שכב' השופטת חנה ינון לא תדון בתביעה שלי, לפסול אותה ולהדיח
אותה ממערכת המשפט, שכן בהתנהגותה והתנהלותה הינה מבזה את מערכת המשפט
וגורמת להטיית דין והיא כבר אמרה מראש את עמדתה נגדי.
בכבוד רב,
ל'
סוף דבר
קיימת
נטיה של השופטת חנה ינון לשנות ו"לשפץ" פרוטוקולי דיונים כדי להציג בעל
דין זה או אחר בצורה לא נאותה, ולטייח עובדות חשובות ומהותיות העולות
בדיון. זוהי תופעה חמורה הפוגעת באמון הציבור במערכת המשפט ויש לעקור אותה
מהשורש.
התנהגותה של חנה ינון כפי
שבאה לידי ביטוי בדיון זה ובדיונים אחרים של העלמת קטעים מפרוטוקול מצביעה
על דפוס של "שיפוץ" פרוטוקולים כראות עיניה. קישורים:
שופטת חנה ינון – שקרים ומניפולציות בבית המשפט – המאמר השופטת חנה ינון "העלימה" קטע מפרוטוקול דיון , יובל עוז , יוני 2012 - "גלובס"
חושף מקרה נוסף שבו שופטת עושה בפרוטוקול דיון כבשלה: חנה ינון מחקה קטע
שלם מפרוטוקול, ללא הסכמת הצדדים; היא גם הורתה על השמדת התיעוד הקולי של
הדיון ■ הנציב קבע כי ינון לא פעלה כראוי, אך גרוניס נתן לה גיבוי…
בקשת פסילה נגד השופטת חנה ינון – אמרה בדיון חוזר בפתח שלב ההוכחות כי התוצאה תהא אותה תוצאה – מאי 2012 – ע"א 3078/12 – מדובר בבקשת פסילת שופטת השלום חנה ינון.
מבקשת הפסלות טוענת כי בישיבה מקדמית בדיון חוזר שהתקיים ע"פ החלטת ערכאת
הערעור ביום 3.11.2011 בבית משפט קמא (בפני כב' השופטת ינון) ונקבעה ישיבת
הוכחות ליום 8.2.2012. לטענת המערערת, בפתח דיון ההוכחות, הביע בית המשפט את דעתו כי הוא יכול לנמק את פסק הדין בתביעה שכנגד פעם נוספת, אך התוצאה תהא אותה תוצאה. בשל דברים אלו הגישה המערערת בקשת פסילה. בית המשפט דחה את הבקשה…
ביקורת על התנהלות חנה ינון שופטת השלום ביצירת סחבת שיפוטית – הכתבה דו קרב השופטות: צ’רניאק נגד ינון
, מערכת ספונסר , יולי 2007 – שופטת בית המשפט המחוזי מתחה ביקורת על
התנהלות חנה ינון שופטת השלום ביצירת סחבת שיפוטית; תביעה כספית בסך 1.2
מיליון ₪ נגד עו"ד ציון סמוכה, היא הסיבה לביקורת…
שופטת חנה ינון – בקשת פסילה בגין גיבוש עמדה ברורה וחד משמעית בקדם משפט באשר לתוצאה הראויה בתיק – יולי 2000 – בית משפט עליון ע"א 4520/00 – ערעור על בקשת פסילה לשופטת חנה ינון. – קדם משפט -
בין המערערים למשיבה מתנהלת תביעה בגין ליקויי בניה שנמצאו בדירה שרכשו
המערערים מהמשיבה. ביום 30.4.00 התקיים קדם משפט. בית המשפט (חנה ינון)
הציע הצעה לסיומו של התיק בפשרה. הצעת הפשרה הוכתבה לפרוטוקול כפסק דין,
תוך שבית המשפט מכתיב גם את הסכמת הצדדים, למרות שבא כח המערערים הביע
התנגדותו להסכם…
בקשת פסילה נגד חנה ינון בגין אי רישום בפרוטוקול, קביעת עמדה טרם הוכחות, והתבטאות נטענת – יולי 99 – ע"א 4000/99 ערעור על בקשת פסילה לשופטת חנה ינון – חנה ינון קבעה עמדה באופן נחרץ בתחילת הדיון והתבטאה בצורה נטענת – לטענת המערער, חנה ינון קבעה עמדתה באופן נחרץ בתחילת הדיון
לגבי המסכת העובדתית ולגבי המסקנה המשפטית ולפיכך עליה לפסול עצמה מליישב
בדין. את טענתו זו סומך המערער על האופן הנחרץ והפסקני בו תיארה חנה ינון
נסיבות האירוע ובכללן את אי כריתתו של הסכם בין הצדדים, וכן על התבטאות נטענת של בית המשפט (חנה ינון), שלא נרשמה בפרוטוקול, לפיה אם טרם שילם המערער את האגרה נראה שניתן לחסכה, באם לא יידרש בית המשפט לקיום הדיון.
אוקטובר 2012 - אריה אהרון
מנהל אגף תפעול - יחידת הסוקרים בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שולח סוקרים
לבתים בישראל לצפות במתרחש בתוך המשפחה לשאול שאלות ולדווח למשרדי הממשלה
ולרשויות לרבות רשויות הרווחה.
אריה אהרון עובד סוציאלי
אריה אהרון משמש
גם בתפקיד יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים במחוז ת"א והמרכז ומנהל קמפיינים
להוצאת ילדים מביתם למסגרות מופרטות בתואנה כי הילדים בסכון.
אריה אהרון
משתמש במידע של סוקרים (סקר משקי הבית בישראל שממומן על ידי משרד הרווחה,
המוסד לביטוח לאומי, משרד החינוך ומס הכנסה) שהוא שולח מהלמ"ס לבתי המשפחות
בישראל להוצאת ילדיהם לאכלוס מרכזי הכליאה של רשויות הרווחה: פנימיות,
משפחות אומנה, אימוץ סגור, מרכזי חירום ועוד.
אריה
אהרון הפך את סוקרי הלמ"ס למרגלים של רשויות הרווחה לאכלוס מוסדות הכליאה
של הרווחה המופרטים המספקים ג'ובים לעובדי רווחה ועושים הון מתרומות,
תקציבי ממשלה, והורים חרדים לגורל ילדיהם.
השופט ארז שני מבימ"ש לעניני משפחה רמת גן - פסק בטעות אבהות בניגוד לקביעה רפואית מוסמכת ומפורשת
אוקטובר 2012 - שופטי בתי משפט לענייני משפחה פותחים החלטותיהם ופסיקותיהם במשפט חותמת הגומי: "לאחר שקראתי ועיינתי בחומר שהוצג לפני החלטתי לאמץ את המלצות פקידת הסעד..." (ראה דוגמא החלטת שמואל בוקובסקי בהליך מינוי אפוטרופוס).
אלו מילים מטופשות, חסרות תוכן ואין לסמוך על פסקי דין והחלטות שופט מעין
אלו אלא לבדוק ולקרוא את העובדות והמסקנות בכל דבר ועניין.
הכתבה הפך להיות "אבא" בגלל טעות שופט
יורם ירקוני , ידיעות אחרונות , אוקטובר 2012
צעיר נתבע לאבהות ועבר בדיקה, והשופט ארז שני קבע שהוא האב אף שבטופס הבדיקה נכתב בדיוק ההפך.
איך קורה ששופט מתעלם מבדיקה רפואית מוסמכת ומפורשת וטועה בהחלטתו? גם אחרי שתקראו את הסיפור המוזר לא תבינו.
עובדות סוציאליות – פקידות סעד – סרטן בחברה הישראלית
סרטון זה מדגים איך משרד הרווחה
מבזבז את תרומות האזרחים בצדקה ומסים על צבא העובדות הסוציאליות שהוא פי 4
יותר גדול בארץ מאשר במקומות הכי מסוכנים בארה"ב להרוס דורות משפחות
ישראליות.
רשויות הרווחה עובדות ללא סדרי דין, ללא ראיות ובדלתיים סגורות.
שר הרווחה משה כחלון משליך אזרחים לעת זיקנה – סיפורה של רעיה שפילמן ניצולת שואה – מדיניות משרד הרווחה בראשות השר משה כחלון מוזילה חיי אזרחים ומשליכה אותם לעת זיקנה - הכתבה למה משרד הרווחה דורש להעביר ניצולת שואה בת 90 מבית האבות? , שמעון איפרגן , מקו , יולי 2012 – רעיה שפילמן, קיבלה מתנת יומולדת משמחת מהמדינה לגיל 90 – משרד הרווחה
מסרב להמשיך את מימונה בבית אבות ודורש את העברתה למוסד סיעודי לאלתר,
בטענה שמצבה הרפואי אינו מאפשר השארתה בבית האבות. בנה: לא חל שינוי במצבה
הרפואי…
כחלון נתבע בגין פשעים נגד האנושות, מוציא מידי שנה אלפי ילדים וקשישים בכפייה מבתיהם בשל "העדר" שירותים בסיסיים בקהילה. מדיניות הדיכוי הרמיה והאלימה של כחלון ממומשת באמצעות פקידי סעד וועדות החלטה ברשויות המקומיות המוציאים צווים שיפוטיים ללא הבחנה משופטי משפחה ונוער רשלניים…
משה כחלון אבי הסחר בילדים קשישים ומוחלשים מטייח פשעי משרדו – הכתבה *לכחלון מפריע רק הצילום, לא העוני*
, אפריל 2012 , ynet , שמוליק צ'יצ'יק *הממשלה הגדולה בתולדות ישראל גם
יצרה עוני וגם התנערה ממנו באמצעות ההפרטה. עכשיו מה שמפריע לשר הרווחה זה
צילום חלוקת המזון. אולי עדיף שיטפל בבעיה עצמה? * שר הרווחה, *משה כחלון*,
תקף השבוע את עמותות הסיוע שמחלקות מזון למוחלשים בחברה הישראלית. למר
כחלון הפריע מאוד שמצלמים את התור הארוך של עניים הנאלצים להיזקק לתרומות
מזון לפני החג. הפריע לו דווקא הצילום של הנזקקים. כן הנזקקים שהוא, חבריו
וקודמיו יצרו והגדילו את מספרם יותר ויותר מחג לחג. לא נוח לשר הרווחה שלנו
שאנחנו נראה את התמונות הללו. ..
תביעה נגד שר הרווחה משה כחלון בגין עינויים ממוסדים ופשעים כנגד האנושות
– הכתבה אב אמריקאי תובע את כחלון ונאמן: "עינו אותי" גלעד גרוסמן, מערכת
וואלה! חדשות , באוקטבר 2011 – תביעה בגובה 20 מיליון דולרים הוגשה בשבוע
שעבר על ידי אזרח אמריקאי כנגד שר המשפטים, יעקב נאמן ושר הרווחה, משה
כחלון, כמו גם נגד שתי עובדות סוציאליות, עובדת משרד הרווחה ופסיכיאטר
ציבורי. התובע, תושב ארצות הברית אשר היה נשוי בעברו לאזרחית ישראל ולהם
שלושה ילדים משותפים, טוען כי התנהלות שירותי הרווחה ובתי המשפט הישראלים
מהווים "עינויים ממוסדים ופשעים כנגד האנושות"…
משה כחלון – שר רווחה בשירות הציבור או מריונטה (בובת חוטים) של העובדים הסוציאליים
– מרץ 2011 – משה כחלון משרת את האינטרסים של העובדים הסוציאליים במקום
למלא תפקידו כראוי לשרת את האזרחים המוחלשים. תפיסתו של משה כחלון היא
שתיקה והתעלמות מאלו שצריכים סיוע: האזרחים מצד אחד, מאידך תמיכה בסילופים
והשקרים של העובדים הסוציאליים. משה כחלון אינו קשוב לאזרח ולא יתן לו
שירות ראוי בלשון המעטה…
איציק פרי – יו"ר איגוד העו"ס – עדות עילגת ומזלזלת בבית משפט - 30 אפריל 2012 – איציק
פרי יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים הופיע להעיד בבית משפט שלום בתביעה ת"א
24514-10-09 שהוא מנהל כיו"ר האיגוד נגד נפגעים מרשויות הרווחה משום
שלטענתו העובדים הסוציאליים חשים פגועים מהביקורת המופנית אליהם...
את חוסר האונים של אשה דלת אמצעים מול
עוצמה חסרת רסן של שירותי הרווחה, הייתה עיתונות טובה חייבת לחשוף. אך היא
מתבטלת בחידלון נוכח השלטון הדורסני.
היום פורסם על ידי איציק פרי יו"ר איגוד העו"ס מאמר "עובדים סוציאליים בסיכון".
בכתבה הציג איציק פרי את העובדות הסוציאליות כ"קורבנות", ואת ה"האמא" כאשה
מאיימת, אכזרית ומסוכנת, שנתבעת תביעת לשון הרע על ידי פקידת הסעד. בכתבה
זו אף השמיץ את האבות הגרושים שמנותקים מילדיהם והציג אותם כאלימים.
הסיפור של פרי מוצג כעובדה מוגמרת: אין
פתחון פה לצד שני. וחמור מכל: איציק פרי לא כותב שהוא – הוא עצמו כיו"ר
איגוד העו"ס ביחד עם פקידת הסעד אתי דור דוברובינסקי תובעים את האמא ואת
התנועה למען עתיד ילדינו בסך 206,000 ש"ח בת.א. 24514-10-09.
איציק פרי שהינו צד לתביעה עושה שימוש
לרעה בכח המשרה, משתמש בדרכי מירמה והפרת אמונים, ובהיותו בעל דין הוא פונה
לשופטת דרך העיתונות והתקשורת ומביא לידי עיוות דין, ומנסה להשפיע השפעה
לא הוגנת על הליך שיפוטי שנמצא כרגע בשלב הוכחות ודיון משפטי אמור להתקיים
בתביעה נשוא כתבתו של איציק פרי ביום שלישי 23.10.12 בפני כבוד השופטת חנה
ינון.
בהתנהלותו והתנהגותו של איציק פרי –
בהיותו בעל דין הוא מפרסם פרסום גזעני ושקרי במטרה להביא שנאה נגד האמא
והאבות הגרושים, ומתיר את דמה של האמא כמו דמם של אבות גרושים שמנותקים
שנים ארוכות מילדיהם, כשבית המשפט נותן סמכויות סטטוטוריות לפקידת הסעד
לשפוט ולהחליט במקומו.
הסיפור של איציק פרי הוא חד צדדי ואין בו פתחון פה לאם, שהיא כנראה יותר פושעת מאחד כמו יגאל עמיר, שזכה לבמה תקשורתית נרחבת.
אין פתחון פה ל"אבות הגרושים" שהפגינו הפגנות חוקיות ומותרות על פי חוק נגד החלטות והתנהלות פקידות הסעד.
יש רק קול אחד: קולו של ממסד הרווחה והדי מערכות התמיכה השלטוניות: המשטרה ובתי המשפט.
קל מאוד להימנע מפרסום תגובת ה"מאיימת".
מי היא בסך הכל? אשה ענייה, חסרת אמצעים וקשרים. היא "מטופלת" של מערכת
הרווחה. ומי הם אותם "אבות אלימים"? מדובר באבות טובים וראויים לגדל את
ילדיהם, המשרתים בצה"ל שכמהים ורוצים יותר מכל לגדל ולחבק את ילדיהם וכל
פשעם – שהתגרשו.
איציק פרי לא מזכיר בכתבה כי אותה עובדת
סוציאלית שתובעת את האמא שיקרה בבית משפט וכשהשופטת אגי זהבה גילתה שפקידת
הסעד שיקרה – היא הוציאה צו איסור פרסום.
קשה להבין כמה עיוות, כמה אטימות וכמה
חוסר הגינות יכולים לבוא כך לידי ביטוי אם לא מכירים את העובדות. אין
להתפלא על כך שהרושם המתקבל הוא של אכזריות בלתי נתפשת של "אמא ואבות
גרושים", הגומלים בטובה תחת רעה למי שכל פשען הוא שביקשו לטפל בהם, כלומר
לסייע להם, כלומר להיטיב עמם.
ההצגה המגמתית והמעוותת תשיג, ככל הנראה,
את המצופה ממנה: בית המשפט – כבוד השופטת חנה ינון שאמורה להכריע בדיון
התביעה בשבוע הבא כאמור 15.10.12 תדאג להזמין אבטחה כבדה נגד הנתבעים האמא
והתנועה למען עתיד ילדינו.
השופטת כבר תדע מה שהיא צריכה לדעת: מדובר
באשה שיש לגזול את כספה ולהעביר אותו לפקידת הסעד, מדובר באמא שיש להרחיק
מהציבור, מפקידיו ובהכרח גם מילדיה, שהרי חזקה עליה שלא תהסס לתקוף גם את
ילדיה ולא רק את הפקידים ה"מיטיבים" עמה.
הציבור לא יידע שבן-זוגה לשעבר של האמא
היה אלים כלפיה, וכי יש לו רקורד מרשים של פשיעה בעבר ובהווה, שהוא ישב
בכלא 9 שנים, בין השאר על "מעשי סחיטה בכוח, גרימת חבלה של ממש ותקיפה".
ואיך יידעו מי שמניחים שפקידי הסעד דואגים לילדים שהוריהם מתעללים בהם, כי
פקידת הסעד התפרצה לביתה של האשה בשעת לילה מאוחרת בליווי שוטרים, תוך שהיא
משקרת לאמא בטענה שבאה לבד ואין בכוונתה לקחת את ילדיה, בעוד שהיא לוקחת
אותם ומעבירה אותם למרכז חירום?!
את הטיפול ה"מקצועי" והאלים ביססה פקידת
הסעד על תלונות שגרושה הגיש נגד אשתו לשעבר על אלימות כלפי הילדים. אך 22
התלונות נסגרו כולן על ידי המשטרה ו"לא נמצאה אשמה פלילית" במעשיה ועד היום
לא הוגש כל כתב אישום נגדה. האם אפשר שפקידי הסעד פוחדים מהגרוש האלים
ומעדיפים לקחת, כדרישתו, את הילדים מחזקת אמם?
ואני תוהה מי מבין הקוראים לא היה עלול
לאבד את קור הרוח והשליטה העצמית כשהוא או היא עומדים מול סוללת פקידי
רווחה ועמיתיהם: יועצים, פסיכיאטרים, פסיכולוגים ועוד, המחליטים לקחת את
ילדיהם מהם, על לא עוול בכפם? כאשר פוגעים ביקר להם מכל? כאשר מרחיקים את
ילדיהם למוסד?
מי היה מסוגל לשמוע את הקביעה המזעזעת
והנחרצת של פקידת סעד כשהיא מגובה בקבוצה רבת כוח בתוך החדר, ובהיררכיה של
משרד הרווחה, במערכות ממסד כוחניות כמו בית משפט, משטרה ורשות מקומית?
שיקומו מי שלא היו מאבדים את קור רוחם עד
כדי בכי מר, תחנונים והתפרצות מול אנשים שאטמו את ליבם ובלא טיפת חמלה
ובחסות מערכות כוח אימתניות מחסלים את קיומם כהורים וכבני אנוש בעלי רגשות
עמוקים לילדיהם.
את חוסר האונים המוחלט של אמא דלת אמצעים
ושל ילדיה הקטנים, מול עוצמה חסרת רסן, הייתה עיתונות טובה חייבת לחשוף. אך
היא מתבטלת בחידלון ובעליבות מול פקידות הרווחה ומביאה את גרסתו של שלטון
דורסני, ושיילכו הילדים ואמם לעזאזל.
כך יכול ממסד הרווחה האלים להפקיר הורים וילדים ולהפוך ילדים ל"ילדי מוסדות".
כך קורה כאשר "כלב השמירה" של הדמוקרטיה והצדק מציג את הממסד האלים כקורבן ואת האזרחים הנרדפים כפושעים. והציבור?
הוא יוכל להמשיך לישון בשקט כשהוא מאמין
לגרסאות המסופקות לו בדיווחים מ"טעם" ולהתעלם ממציאות יומיומית ונרחבת,
שבתוכה נדרסים ונחמסים החלשים בחברה.
כל אזרח שקורא את כתבתו של יו"ר איגוד העו"ס פרי – רואה ומבין כי יש כאן הסתה ברורה ואלימה נגד ציבור ההורים שיש להוקיע אותה מקרבנו.
איציק פרי – יו"ר איגוד העו"ס – עדות עילגת ומזלזלת בבית משפט - 30 אפריל 2012 – איציק
פרי יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים הופיע להעיד בבית משפט שלום בתביעה ת"א
24514-10-09 שהוא מנהל כיו"ר האיגוד נגד נפגעים מרשויות הרווחה משום
שלטענתו העובדים הסוציאליים חשים פגועים מהביקורת המופנית אליהם...
איגוד העובדים הסוציאלים ועדת אתיקה או ועדת טיוח – ועדת האתיקה של איגוד העובדים הסוציאליים מבררת תלונות על התנהגות לא אתית של עובדים סוציאליים. בראש הועדה יושב עו"ס : נחום מיכאלי טל: 050-5391132 – הוועדה עובדת בחוסר שקיפות ופרסום מזערי אודות התלונות והבירורים.
מידי שנה מוגשות תלונות בודדות כ-5 , ורובן נדחות ע"י הועדה. יש לזכור כי
הועדה השייכת לאיגוד היא גוף השייך להסתדרות העובדים החדשה…
פשעי
המוסד לקיפוח לאומי של משרד הרווחה - הכללים החשאיים שפוגעים בזכויות
הנזקקים - ועדות רפואיות המצמצמות מאוד זכויות של נזקקים לעזרה
המוסד לקיפוח לאומי - כתבה רביעית בסדרה
לכאורה,
כל אדם שמגיע לוועדות הרפואיות במוסד לביטוח לאומי ומבקש אחוזי נכות נבחן
לפי חוקים ברורים ושקופים. אלא ש"7 ימים" מגלה כי בביטוח לאומי פועלים על
פי חוברת פנימית שקיומה נשמר בחשאיות - ושמצמצמת מאוד זכויות של נזקקים לעזרה.
הכללים
הפנימיים הללו פוגעים, למשל, בחולי סוכרת, בחולות סרטן שד [במיוחד אם
"חטאו" וביצעו שחזור חזה], בפצועי גב, ואפילו בטרנסג'דרים, שמוגדרים שם
"סובלים מהפרעה נפשית קשה".
והאזרחים
התמימים? בדרך כלל אפילו לא יודעים שמגיע להם יותר. הביטוח הלאומי בתגובה:
"התדריך משלים את 'ספר הליקויים' ואינו סותר אותו".
המוסד לקיפוח לאומי - כתבה רביעית בסדרה / שוש מולא - 7 ימים 05.10.12 ידיעות אחרונות
לפני כשנה צילצל הטלפון במשרדו של עו"ד רז לביא
בתל אביב. האדם מעברו השני של הקו הזדהה כבכיר במוסד לביטוח לאומי. "שלחתי
לך בדואר חבילה שתשמח מאוד לקבל", אמר לו הבכיר בלחישה. "עכשיו תבין איך
זה באמת עובד, ואיך באמת מתקבלות ההחלטות בוועדות הרפואיות".
המעטפה
לא איחרה להגיע לבוא ועו"ד לביא, שמייצג לקוחות רבים במאבקים מול הוועדות
הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי, פתח אותה בציפיה דרוכה. לדבריו, גילה שם
אוצר של ממש: חוברת פנימית של המוסד לביטוח לאומי, המכילה חוזרים, תדריכים
והנחיות מיוחדות לרופאים שיושבים בוועדות הרפואיות של המוסד, אלו אשר
חורצים מדי יום את גורלם של אלפי אזרחים.
התברר
כי במקביל לחוקים הרשמיים, "ספר הליקויים" המפורסם, יש לביטוח לאומי סט
כללים פנימיים משלו, שמצמצם חלק מהזכויות של הפונים לוועדות הרפואיות.
"החוברת
מעידה על כך", קובע עו"ד לביא, "שבמקום שהמטרה תהיה שכל אזרח יקבל את
זכויותיו - המוסד לביטוח לאומי פועל לכווץ חלק מהזכויות האלה. בתוכן נכללות
כמה מהפניות הנפוצות של האזרחים, כמו לוקים במחלת הסרטן, נשים שעברו כריתת
שד, חולי סוכרת, נפגעי עמוד שדרה ועוד.
ההנחיות
הן פנימיות ואינן מובאות לידיעת הציבור, הן מנוגדות בחלקן לחוק, ולא ניתן
להעביר עליהן ביקורת שיפוטית כזאת או אחרת - כל עוד הן אינן מתגלות.
הבעיה שכל זה קורה בזמן שגוף ציבורי וסוציאלי, כמו המוסד לביטוח לאומי, אמור להתנהל בשקיפות מלאה".
למוסד לביטוח לאומי יש ככל הנראה סיבה טובה מאוד לשמור על קובץ הכללים הפנימיים הללו בחשאי.
כשהנחיה
אחת כזו נחשפה בבג"ץ לפני חודשים ספורים, מתחו השופטים ביקורת נוקבת על
הביטוח הלאומי, ואחר כך הורה בית הדין הארצי לעבודה לבטל את ההנחיה ולפצות
את התובעים. "זה קרה כששלושה חולי סוכרת, שסובלים מסיבוכים שונים של המחלה
(אחד מהם הידרדר לכדי פגיעה קשה בראייה), פנו לסיוע המוסד לביטוח לאומי.
לאחר שבקשותיהם נדחו, פנו השלושה לבית המשפט.
החוק
קובע כי חולה סוכרת שסובל מאחד מסיבוכי המחלה (אירוע מוחי, אירוע לבבי,
פגיעה בראייה, פגיעה במערכת העצבים, אי ספיקת כליות והופעת כיבים ברגליים)
יקבל אוטומטית נכות של 65 אחוז - ללא קשר לחומרת הסיבוך.
אלא שבהנחיה הפנימית של ביטוח לאומי, שנחשפה במשפט, נקבע:
"יש להעמיד את דרגת נכותו של חולה סוכרת שהופיע אצלו סיבוך על 65 אחוז נכות - רק אם חומרת הסיבוך הנלווה עולה על 30 אחוז".
כלומר:
רשמית, מספיק שחלית בסוכרת שהובילה לאחד מסיבוכי המחלה - ולא משנה מה
חומרת הסיבוך - כדי שיגיעו לך אחוזי נכות. אבל בהנחיות הפנימיות החשאיות של
המוסד לביטוח לאומי נקבע שחומרת הסיבוך חייבת לעלות על 30 אחוז. כל מי
שמתחת לדרגת חומרה זו - לא יקבל את מלוא זכויותיו.
שלושת
התובעים נפלו בדיוק על המרווח הזה. כשהגיע התיק לבג"ץ נקבע שם, כי ההנחיות
שניתנו על ידי המוסד לביטוח לאומי, לגבי קביעת דרגת נכות בגין סוכרת
וסיבוכיה, בטלות - ככל שהן מופנות כלפי הרופאים הפוסקים בוועדות הרפואיות".
הדיון הוחזר לבית הדין הארצי לעבודה, שם נקבע בפברואר השנה, כי "שיעור
אחוזי הנכות שהמוסד לביטוח לאומי קבע לחולי הסוכרת בשנים האחרונות היה
מנוגד לתקנות".
השופטת עפרה ורבנר
קבעה, כי "הפרשנות המילולית שמציע המוסד לביטוח לאומי אינה מתיישבת עם
לשון הפריט (הכוונה לסעיף החוק), ולמעשה מהווה נסיון להתאים בכוח ובאילוץ
את לשון הפריט - לתכלית שלדידם עומדת ביסודו".
"כל עוד אלה הן הוראותיו של החוק", פסקה גם נשיאת בית הדין הארצי לעבודה, השופטת נילי ארד, "שומה על המוסד לביטוח לאומי ועל המדינה לקיימן ככתבן וכלשונן, וכמתחייב מפרשנותן הלשונית והתכליתית".
הבג"ץ הוגש על ידי "המרכז למימוש זכויות רפואיות" בראשות לבנה פורן, יחד עם מטה מאבק הנכים, שהצטרף לתביעה כ"ידיד בית המשפט". על פי הערכות המרכז, "מדובר ביותר מאלף חולי סוכרת, שקופחו בגין ההנחיה".
כך חסך המוסד לביטוח לאומי עשרות מיליוני שקלים על גבם של אותם חולים. בעקבות העתירה, אומרים השבוע בביטוח הלאומי, הנהלים שונו.
אלא שחולי הסוכרת לא לבד.
מדי
שנה מתקיימים במוסד לביטוח לאומי יותר מ- 300 אלף דיונים רפואיים של
נפגעים, הדורשים אחוזי נכות. תפקיד הרופאים בוועדה הרפואית הוא לקבוע מה הם
המחלה או הליקוי הרפואי שמהם סובל המבוטח - ולתרגם אותם לאחוזי נכות
רפואיים הקבועים בחוק. ככל שאחוזי הנכות גבוה יותר - כך גדלות הזכויות
והקצבאות וגדל הפטור ממס.
אלא
שעתה מתברר כי יש מקרים שבהם ההוראות הפנימיות לרופאים הן לנהוג אחרת,
ובמקרים רבים - להחמיר עם הפונים. החלק הרביעי של סדרת הכתבות "המוסד
לקיפוח לאומי" חושף לראשונה את ההנחיות הפנימיות החשאיות של המוסד לביטוח
לאומי - ואת המחיר שמשלמים אזרחים תמימים שפנו למוסד וביקשו את הדבר הבסיסי
ביותר: פשוט את מה שמגיע להם.
"גוף זר בתוכי"
*
החוק בנוגע לאישה שעברה כריתת שד: יש לקבוע דרגת נכות של 30% על כריתת שד
עד גיל 30, ועל שני השדיים 50% נכות (מגיל 30 - 45 - 25% נכות; מעל גיל 45 -
15% נכות)".
* ההנחיה הפנימית: "על שחזור השד - יינתנו אחוזי נכות חריגים, בשיעור מחצית מזו הניתנת בשל כריתה מלאה".
סרטן
השד הוא המחלה הממארת השכיחה ביותר בקרב נשים. במקרה של כריתה, רבות מהן
יבחרו לבצע שחזור שד. אלא שרובן לא יודעות שעל פי הכללים הפנימיים של המוסד
לביטוח לאומי, הן "ייענשו" על הבחירה הזו: חצי משיעור הנכות המגיע להן -
יימחק.
אורטל דרי-אמיר, מעצבת גרפית במקצועה, היום
בת 35, נשואה ואם לשניים, חוותה על בשרה לפני כשנתיים את המחלה הארורה.
בעטייה היא גם נאלצה לעבור כריתה של שני שדיה, ולאחר מכן תהליך שחזור. תוך
כדי המאבק בסרטן, הקימה בפייסבוק קבוצה בשם "גמאני" חליתי בסרטן שד. הקבוצה
החלה לצבור תאוצה, והיום חברות בה כ- 600 נשים, שלקו במחלה ותומכות אחת
בשניה.
דרי-אמיר
היתה בטוחה שהיא כבר יודעת כמעט הכל על המאבק הקשה בסרטן השד. עד שסיפרנו
לה על הסעיף הפנימי של המוסד לביטוח לאומי, זה שמצמצם את זכויותיהן של נשים
שעברו שחזור שד. היא היתה המומה.
"לדעתי
נשים עם שתלים חוות אפילו קושי גדול יותר מאלו שאין להם שד בכלל" אומרת
דרי-אמיר ועוצרת בעצמה מלפרוץ בבכי. "אני מזועזעת לשמוע שיש סעיף כזה. אני
משוכנעת שמי שהמציא את הנוהל הזה לא היה אישה - ואם כן, אז צר לי מאוד.
איך
יעלה על הדעת להשוות אישה ללא שד לאישה עם שד משוחזר? לי שני השדיים
משוחזרים, ואני לא מרגישה ולו לשניה שהם השדיים שלי. במשך 24 שעות ביממה
אני חשה שגוף זר נמצא בתוכי. הוא מגביל אותי בתנועות, לא נוח לי לישון איתו
בלילה, הוא מכאיב לי ברוב שעות היום, והפסקתי לספור את הפעמים שבהן אני
פשוט רוצה להוציא את זה ולהישאר כרותת שד ללא שחזור - מרוב שזה מפריע לי".
-- עד כדי כך?
"כן.
לפעמים ממש מתחשק לי לקחת סכין יפנית ולחתוך את זה. אישה עם שד משוחזר לא
מרגישה ולו לרגע שנוח לה עם זה, או שהיא שלמה עם זה, ואיך בכלל מעלים על
הדעת לסווג בין הדברים האלה? מה הפקידים של ביטוח לאומי חושבים? שאם יש לנו
משהו שנראה כמו שד מתחת לחולצה, אז הוא כמו של הנשים שלהם? זאת פרוטזה,
פשוטו כמשמעו. אז איך אפשר להגיד עלינו שאנחנו סובלות פחות? איך בכלל אפשר
להעלות את זה על הדעת ולהשוות? מי אתם בביטוח לאומי שתקבעו?
"ואיך
החליטו שנותנים לנו רק חצי מהקצבה שמגיעה לנו בחוק? כאילו, מה, אנחנו
נהנות רק מחצי מהשד? אתם לא צריכים ללבוש חזיה עם פרוטזה בבוקר, אז זאת
נחשבת לפחות עבודה? לא, לא ידענו על ההנחיה המוזרה הזאת, ואני בטוחה שאם
נעתור כקבוצה לבית המשפט העליון, היא גם לא תעמוד במבחן בג"ץ".
אגב,
זו לא הסתירה היחידה, הנוגעת לחולות סרטן השד, בין החוק לבין קובץ הכללים
הפנימי של ביטוח לאומי. הנה עוד הנחיה פנימית כזו, הפעם לגבי חזרתן של
החולות לאחר (או תוך כדי) הטיפול למעגל העבודה, כאשר המחלה מוגדרת ב"מצב של
הפוגה":
* החוק קובע במקרה זה: "במצב של הפוגה מהמחלה - עם או בלי טיפול - דרגת הנכות שתיקבע לאישה תהיה 50%".
*ההנחיות
הפנימיות קובעות: "לאישה שעברה כריתת שד ונמצאת בהפוגה מלאה - אין הצדקה
למתן דרגת נכות רפואית גבוהה, עם אי כושר גבוה, גם אם היא נמצאת בטיפול
אחזקתי ממושך".
כלומר: רשמית, החוק קובע שאם חולת סרטן שד נמצאת במצב של הפוגה, מגיעים לה 50% אחוזי נכות, גם אם היא לא בטיפולים.
בפועל, אם היא עברה כריתה ונמצאת בהפוגה, כך קובעת ההנחיה הפנימית של המוסד לביטוח לאומי - היא לא תקבל אחוזי נכות כה גבוהים.
למה? ככה החליטו.
"עד
שלא היתה לי חוברת ההנחיות הפנימית ביד", מספר עו"ד לביא, "לא הבנתי מדוע
בפועל כל מה שקיבלו לקוחות שלי שחלו בסרטן שד היה מקסימום 20 אחוזי נכות".
אלא שעכשיו החוברת בידיו, וכשנקבעו ללקוחה הבאה שלו רק 15 אחוזי נכות, עתר
לבית המשפט לעבודה בתל אביב.
השופטת כבר הורתה לוועדה הרפואית לדון מחדש בענינה של החולה, "על מנת שתשקול" את יישום הסעיף.
דרי-אמיר:
"מדברים פה על רמיסיה (הפוגה במחלה) כאילו שזה בית הבראה. אז הנה, בקצרה,
מה שעוברות מי שלקו בסרטן הורמונלי, שזה הרוב, בזמן 'הטיפול האחזקתי':
מדובר בחמש שנות טיפול, שכולל תופעות לוואי קשות הפוגעות באיכות החיים. אלו
חמש שנים שבהן כולך רטובה מגלי חום כמו אישה בת 60, סובלת מכאבי פרקים,
מעייפות, מחוסר קשב וריכוז, מכאבי ראש ומדיכאון. ומולך יש את אלה שלא
לוקחות טיפול הורמונלי - מאחר שכרתו להן את השחלות כי סוג הסרטן שלהן אלים
בדרך כלל וקשור למחלה גנטית - וגם הן סובלות מגלי חום ומדילול העצם.
כך שאת בעצם הופכת לבת 60 בגיל 30 וחווה את כל תופעות גיל המעבר.
רובנו
מתקשות לתפקד בבית עם הילדים, או לחזור למעגל העבודה. כולנו סובלות
מתופעות הלוואי שיוצרים הכדורים של הטיפול המשמר, וכל זאת בנוסף לתופעות
מהכימותרפיה.
-- אז מה, בביטוח הלאומי לא יודעים את כל זה?
"לא
יודעת, אבל לבוא ולומר שאין הצדקה לתת לנו דרגת נכות גבוהה עם אי כושר
גבוה, גם אם אנחנו בטיפול משמר ממושך, זאת יותר מחוצפה. כשהיינו בריאות,
עבדנו ושילמו ביטוח לאומי כל חיינו, לא החסרנו שקל. אנחנו נדהמות לגלות שיש
מי שמסתיר מאיתנו את האמת.
אנחנו
לא פושעות ולא רוצות לגנוב כסף מהמדינה, אלא בסך הכל לחיות בכבוד. אם במצב
החברתי של היום לאדם רגיל ובריא יש בעיות של פרנסה - אז מה יגידו חולות
הסרטן שלא יכולות לתפקד ולהתפרנס?
הקרב על הסטיגמה
* החוק קובע: אין התיחסות ספציפית לטרנסג'דרים. כלומר: הם חופשיים לפנות לוועדה הרפואית ולהציג כל בקשה.
*
ההנחיות הפנימיות קובעות: "לנכים טרנסקסואלים יש לקבוע ליקוי רפואי. הסעיף
המומלץ 34(א) - 50% נכות - מאחר שהם סובלים מהפרעה נפשית קשה, המקשה על
תפקודם בחיי היום-יום".
ההנחיות
הפנימיות, כך מתברר, לא חייבות לפגוע כלכלית באזרח - הן יכולות גם להוות
פשוט עלבון צורב. זה המקרה של ההגדרה הפנימית של טרנסג'דר כ"סובל מהפרעה
נפשית קשה".
"כשהחוק
לא נותן מענה למחלה, לליקוי או לסוגיה שהביטוח הלאומי מוצא עצמו מולה,
במקרים רבים הפתרון שלו כדי לסייע לאנשים האלה הוא הדבקה של סעיף נפשי",
אומר עו"ד דוד מנע, מי שכיהן בעבר כסמנכ"ל הביטוח הלאומי ומייצג כיום לקוחות מול המוסד.
"הבעיה
פה היא שהסעיף הנפשי הפך למעין 'מסלקה' של הביטוח הלאומי - לשם הם משליכים
הרבה בעיות שאין להם תשובה עליהן בחוק, והיד כאן קלה על ההדק. כך גם קרה
בנוגע לקהילת הטרנסקסואלים".
-- ומה המשמעות של זה?
"שמטילים
על מגזר שלם בעיית נכות נפשית קשה - בתמורה לקבלת קצבה. זה חמור, כי ככה
גורמים למעשה לאנשים נורמליים שזקוקים לקצבה - לקבל אותה בתנאי שיהיו
מוכנים לקבל על עצמם הגדרה של סעיף נפשי. הענין הוא שאני לא בטוח שהם
מודעים בכלל להנחיה הזאת בעניינם".
עו"ד מנע צודק. פנינו לנורה גרינברג, פעילה בולטת מאוד למען זכויות הטרנסג'דרים והטרנסקסואלים בישראל, ושאלנו אותה לגבי הסעיף המקומם הזה.
גרינברג
היא אישה טרנסקסואלית (כלומר, גבר שהפך לאישה), שהיתה בעבר מנהלת בחברת
היי-טק. בסוף שנות ה-40 לחייה, לאחר תהפוכות רבות, התחילה בהליך שינוי מין.
כשסיפור חייה התפרסם, הפכה גרינברג למעין מנהיגה של קהילת הטרנסים, המונה
לדבריה כמה אלפי אנשים בישראל. אבל גם העיסוק הרב בנושא והמאבק למען הקהילה
לא הביא לידיעתה את הסעיף הפנימי של המוסד לביטוח לאומי, שמגדיר אותה ואת
חבריה "סובלים מהפרעה נפשית קשה".
"זה
שהביטוח לאומי עוזר במתן קצבה לטרנסג'דרים הוא דבר ידוע", אומרת גרינברג
"אבל מה שאת חושפת כאן, זה שקיים סעיף בביטוח לאומי, שהוא הרציונל לסייע
לטרנסג'דרים - זאת שערוריה בעיניי".
-- תסבירי.
"כי
להגיד שטרנסג'דריות היא 'הפרעה נפשית קשה' - זאת אמירה של מישהו שחי בימי
הביניים. אנחנו דוחים את הקביעה הזאת מכל וכל. היא לא מקצועית, היא מופרכת
ופוגעת בציבור שלם.
"לפי
האבחנה הזאת, גם אני נחשבת לנכה נפשית בשיעור של 50 אחוז, אז אם אלך לבקש
קצבה - גם אני אקבל? מעבר לכך שזה מעליב ומאוד פוגע, מה הענין כאן? מצער
אותי לשמוע שגם המוסד לביטוח לאומי, שאמור להיות גוף סוציאלי במהותו,
מתייחס לעמדות רפואיות מיושנות, לא מעודכנות ולא מקצועיות - אשר פוגעות שלא
לצורך בציבור שהוא קורבן להדרה, לדחיה ולסטיגמה חברתית.
"הרציונל
שעומד מאחורי ההנחיה הזאת הוא לא נכון. הסיוע לטרנסג'דרים לא צריך להתבסס
על סעיף של 'הפרעה נפשית' אלא על כך שחלקם סובלים מאפליה ומקיפוח חברתי
קשים מאוד, שפוגמים ביכולתם לשרוד ולהשתלב במעגל העבודה".
-- אבל גם בספרות הרפואית המקצועית יש עדיין מי שמתייחסים לטרנסים כאל "סובלים מהפרעה נפשית".
"ידוע
שכבר היום קיים קונצנזוס מקצועי רחב מאוד שלא מדובר פה בהפרעה נפשית. ממה
שאני יודעת - ותאמיני לי שאני מעודכנת - כבר במהדורה הבאה של ה- DSM, ספר
האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי, שעומד לצאת לאור במאי 2013, הולכים לשנות
את הקביעה הזאת ולהוציא אותה משם. ומה יגידו אז בביטוח הלאומי? שפתאום זאת
לא נחשבת להפרעה נפשית? העולם התקדם.
רק
לפני שבועות ספורים ביטלה רשות התעופה האמריקאית את הדרישה שטרנסג'דרים
יעברו מבדקים פסיכיאטריים כדי לקבל רשיון טיס. כל איש מקצוע רציני שתשאלי
יגיד לך אותו דבר. בארץ, קהילת הטרנסג'דרים סובלת ממילא ממעמד נמוך בחברה,
כך שהקביעות האלה של הביטוח הלאומי רק מחזקות נגדה את הסטיגמה. וזה מצער
מאוד לשמוע".
"מדינת הפארטאץ"
*
החוק קובע: כל אדם אשר עבודתו כרוכה בלחץ ממושך על העצב, וכתוצאה מכך לקה
העובד בשיתוק ולו באופן חלקי - הרי שיש להכיר בשיתוק ככזה שנגרם כתוצאה
מהליכי עבודה או מאופי העבודה - כמי שלקה במחלת מקצוע".
* ההנחיות
הפנימיות: מצמצמת את הסעיף רק "לעניין קלדניות או פקידים העוסקים בהקלדה
במשרה מלאה, או כחלק דומיננטי מאוד של עבודתם". גם במקרים כאלו יש עוד
הסתייגות, ולא כל קלדנית, חלילה, תזכה למגיע לה. למשל, "אם מדובר בקלדנית
שאינה עובדת שעות רבות ותקופה ארוכה בעבודה זו, או שהיא מבצעת עבודה מגוונת
- הנטיה היא שלא לקשור קשר סיבתי".
ספר
ההנחיות הפנימיות של הביטוח הלאומי עוסק רבות בשלל המחלות המקצועיות. יש
שם שלל סעיפים הנוגעים לשמיעה, לבעיות גב, לאפיקונדיליטיס (המכונה בלשון
עממית "מרפק טניס") ועוד. אלא שגם בחלק מהמקרים הללו, ההנחיות הפנימיות
פועלות לצמצם את הכללים בחוק. הדוגמה שהבאנו לגבי לחץ ממושך על העצב
רלבנטית גם, למשל, לעורכי דין, לעיתונאים, למתכנתים, למורים, לקופאים ועוד.
למרות זאת, ההנחיות הפנימיות מצמצמות את החוק מאוד, ל"קלדניות או פקידים
העוסקים בהקלדה במשרה מלאה".
על
הבסיס הזה, מספר עו"ד לביא, נדחו לאחרונה פניותיהם של שלושה מלקוחותיו:
רואה חשבון, עורכת דין ומפעילת פעוטון. הם טענו כי כתוצאה משעות ארוכות של
הקלדה (במקרה של רואה החשבון ועורכת הדין) וכתוצאה מהצורך להרים פעוטות
בתדירות גבוהה (במקרה של מפעילת הפעוטות), הם לקו בתסמונת התעלה הקרפלית,
שגרמה להם שיתוק עצבי בידיים.
עכשיו שלושתם תובעים את ביטוח לאומי שיכיר בשיתוקים הללו כמחלות מקצוע.
בית המשפט טרם הכריע בסוגיה - אבל להכרעה הזו יש משמעות לגבי אלפי אנשים הסובלים מבעיה דומה.
"עושה רושם שאנחנו חיים במדינת הפארטאץ", מסכם עו"ד מנע.
"בביטוח
הלאומי חושבים שבכך הם חוסכים למדינה כסף, אבל בפועל הם פוגעים בחולים
ובנזקקים. הם מנסים כנראה לפעול נגד מתחזים, אבל בפועל הם שופכים את התינוק
עם המים. כי זה דבר אחד לחסוך למדינה כסף כביכול - ודבר אחר לפגוע
במסכנים, שגם כך חרב עליהם עולמם. הרי בדרך כלל מי הולך לביטוח הלאומי?
ה'עמך' שלא יודע מה הזכויות שלו. אפילו מעמד הביניים לא מסתכל על ספר
החוקים. מאיפה אותה אשה כרותת שד, למשל, צריכה לדעת מה מגיע לה על פי החוק?
אומרים לה שזאת הקצבה שמגיעה לה, וזהו.
לכן החוברת הזאת, דינה להיגנז. יש את חוק הביטוח הלאומי, שקובע את אחוזי הנכות לכל דבר וענין - ואי אפשר ואסור לחרוג ממנו".
-- מה המסקנה שלך מקיומה של החוברת הפנימית הזאת?
"שמאחורי
רבות מההחלטות הרפואיות שניתנו עד כה מסתתרת החוברת הזאת, ולא החלטה
שניתנה תחת החוק. לדעתי צריך שהנגישות לבתי הדין לעבודה תהיה יורת זמינה.
כיום אפשר לערער בפניהם רק על עוולות משפטיות, ולא על התנהלות הוועדה
הרפואית, אבל צריך לשנות את החוק ולהגדיל את זה. אני קורא לכל אחד לערער
אוטומטית על כל החלטה".
