העובדים הסוציאליים משקרים בבתי משפט,
מסלפים עובדות וכו', הורסים קשר בין הורה לילד וכו' ממש עולם תחתון. הכנסי
לאתר ע.ל.י.ה. ותקראי מה עו"ד רושמת על דרכי הפעולות שלהם.
הם עבמים מבינים רק את עצמם,האשה צודקת אני - מבין אותה, העובדים ברווחה פשוט מגרדים את התחת וזה בדוק ביותר, עכשיו הם שובתים גם כך הם לא עושים כלום.
לי הוציאו ילדה מהבית על כלום. ואני לא יודעת אפילו
היכן הבת שלי בת 5... היא לא יכולה להרדם בלי אמא שלה.. אני לא יודעת מה
עובר על הילדה הקטנה שלי ביום יום. אני לא ישנה בלילות כי אני יודעת שהיא
לא ישנה כי אני אמא שלה. היא רגילה ללטף לי את היד עד שהיא נירדמת. אני
בוכה גם עכשיו בין השורות שאני רושמת. אני רוצה את הילדה שלי מאוד קשה לי
לחיות ככה.. אני אמא בריאה שעובדת ויש לי דירה פשוט בגלל שאבא שלה היה
אלים והחליטו שהילדה בסכנה.. הסיפור שלי מאוד עצוב. אתם לא יודעים מה זה
לחשוב כל רגע ורגע על הילדה שלי. אני רוצה ליראות אותה זה לא מגיע לה. בטח
היא בוכה והנשמה שלה סובלת בלי אמא.. כל לילה היינו משחקות ועושות ביחד את
המשימות שהיו נותנים להילה שלי בגן.. זה חסר לי מאוד מאוד מאוד.. בבקשה אני
צריכה עזרה בחיפוש היכן חטפו לי את הילדה ושום אדם ברווחה לא נותן לי
מידע. אני ניקרעת מבפנים אני מיואשת כבר. אני לא יכולה בלי הילדה שילדתי
אותה מהרחם שלי והיא עוד בת יחידה שלי אין לי עוד ילדים. הנחמה שלי זאת
הילה... בבקשה תגידו לי מה אני יכולה לעשות בבקשה בבקשה!
אלימות. יש גם הגדרה רחבה -
מהי אלימות. ההגדרה הקלאסית מגדירה אלימות כתקיפה פיסית. אולם, באמתחתם
ובמונח ההגדרות של עובדי הרווחה קיימים סוגים שונים של אלימות, אלימות
מילולית, אלימות נפשית, ועוד כהנה וכהנה סוגים שונים של אלימות.
אולם - ושלא משום מה, לעולם לא יבחנו מעשיהם של עובדי הרווחה תחת הגדרותיהם עצמם.
מנסיון
אישי אני אומר, שהטעיה ומירמה (כלומר הצגה כוזבת של עובדה בידיעה שהיא
כוזבת) שקר והטייה, הם מכלי העבודה השכיחים בארגז הכלים של עובדה הרווחה,
שסיגלו לעצמם מעמד פטרנליסטי, שניצב מעל החוק, וזאת מכוח האמונה, כי הם
יודעים הכל ותמיד יותר טוב מכל אחד אחר מה נכון וטוב לעשות, ושוב וכאמור כל
האמצעים כשרים.
אני בהחלט יכול להבין
תקיפות של עובדי רווחה, שבאופן מובנה רבועות להם מכסות של ילדים שיש להוציא
מחזקת הוריהם, וזאת על מנת ומחד לשמר את המערכות והמוסדות הקיימים ושללא
אספקה קבועה וסדירה של ילדים לענף, יסגרו מוסדות מסויימים, יפוטרו עובדים
סוציאלים, יבוטלו חוזי שכירויות, השנה וכו'.
זהו ענף המגלגל 4 מליארד שקל בשנה.
בדרך
כלל, התהליך מתחיל בסימון ומראש של קורבנות פוטנציאלים, קורבנות קלים
ונוחים, אזרחים מחתך סוציו אקונומי נמוך, בעל השכלה נמוכה, שאינם מודעים
לפרוצדורה, לזכויות, חסרי אמצעים כספיים, והכל בהצדקה לכאורה של קונספציות
ותיאוריות מקובלות.
ומכאן ואילך מתחיל
תהליך של אינוס המציאות כשכל האמצעים כשרים. קרי הם יודעים מה נכון וטוב
לאזרח. אלא מה? כאן מדובר בתעשייה שמגלגלת 4 מליארד שקלים בשנה וטוב תעשה
המדינה אם תרד לעומקם של דברים, ותבחן מהם המניעים האמיתיים שמביאים אזרחים
לתקוף עובדים סוציאלים.
עובדים
סוציאלים הם על פי רוב אלימים, אלימות קונספטואלית תוך שימוש בכוח המשרה
לרעה, תוך ניצול העבודה כי מדובר באלימות אבסטרקטית שאיננה מותירה סימנים
במי שממילא יכולת ההתנגדות שלו לאונס חסרה או איננה קיימת כלל.
לסיכום:
סבורני כי ברוב המקרים שיבחנו לגופו של עניין, ימצא ויתברר כי אקט האלימות
איננו אלא אקט של עזרה עצמית בה נוקט הקורבן כלפי התוקפן ולא להיפך.
